מאותגרת טכנולוגית והסיפור שאני מספרת לעצמי!

בררררורר…

זו תחושה של 'זר לא יבין' אלא אם 'טכנופוביה' היא חלק בלתי נפרד ממהות הווייתי קיומי ודרך חיי ובואו  נודה: עד לא ממש מזמן אצלי זה היה ממש דרך חיים. אוהו…כמה אהבתי את כל מי שלא חבר כמוני לקדמה והזדהה בהבנה עם תחושותיי המתסכלות, כל אחד כזה או אחת כזו חיבקתי אל חיקי בחום.

השאלה שתמיד ריחפה לה באוויר אצל חבריי: אבל חלי, כל העולם צועד קדימה וכולם חברו אז איך זה שאת עדיין לא?

ותשובתי הקבועה הייתה: אני לא!

למה? ככה!

תירוץ להצדקה: לא מתחברת לטכנולוגיות!

במבנה האישיות שלי אני טיפוס מאוד יצירתי, אומנותי ואני חייבת להרגיש, לגעת ולמשש משום שאני אדם מאוד טאצ'י בכל מה שאני עושה בחיים ואני צריכה לחוש כל דבר ולהרגיש… אתן מבינות, נכון? ומנגד התשובות שקיבלתי היו 'תשובות של כאילו הזדהות' ושברור שמבינים אותי, אהה… OK!

*

מאותגרת טכנולוגית במציאות קיומית

איך שלא מנסים לסובב את הסיפור הזה לטובתי בין אם רציתי ובין אם לא, בכל זאת חייתי במציאות קיימת ולא יכולתי להתעלם מהעובדה שכולם סביבי חברו ועברו לחיים ב'דיגיטלית' ומהמקום הזה הבנתי שיש שתי אופציות:

לא חוברת, קרי הופך אותי ל OUT אאוטסיידרית… שנשארת ב'אנלוגית' והרבה הרבה מאחור.

במציאות של היום זה מה שקורה לאחת כמוני שיום בהיר אחד שינו לה את כללי המשחק כנסו לקישור >> כאן.
כן חוברת, אצטרך לעבור תהליך ארוך  מתיש ו-מ-פ-ח-י-ד

מאותגרת טכנולוגית ולימוד טכני
זה ברמת פריצת הגבולות של עצמי!

זה לא לימוד רגיל של ידע מדעי כזה או אחר שם אף פעם לא הייתה לי בעיה. למדתי עוד ועוד והעשרתי את עצמי בעוד ועוד ידע: רפואי, מדעי, עסקי ולנשמה גם רוחני. אבל לימוד טכני של טכנולוגיות זה כבר היה סיפור אחר כי זה לצאת מאיזור הנוחות למקום של סיפור חדש שתמיד מפחיד אותי פחד מוות ולמי בכלל היה עד עכשיו ראש וזמן לזה?

מה גם שבתוך תוכי ידעתי והבנתי שזה לא יהיה פלירט או סטוץ...ידעתי שזה יהיה סוג של רומן בהמשכים שלעולם לא יגמר…וזה כבר היה משהו שעוד יותר העצים את הפחד אצלי.

מאותגרת טכנולוגית וסיפור ה'טיימינג'

אני צוחקת כי תמיד דאגתי לספר לעצמי את הסיפור הקבוע שכרגע אני לא נמצאת בטיימינג לזה…(ברור אף פעם לא יהיה הטיימינג לזה).

יחד עם זאת, לדאבוני גם הבנתי שהעולם בעבר לא שאל אותי בהווה לא שואל אותי וכנראה גם בעתיד לא ישאל אותי וימשיך להתקדם בקצב של רכבת הרים, איתי או בלעדיי כשבכל שנייה יצוץ עוד משהו חדש נוסף ללמוד ואנוכי שקצב התפישה הטכנולוגית שלה איטי כמו של צב אמצא את עצמי מזדחלת ולא עומדת בקצב.

מפחיד לאללה לא?

מה שהכי מתסכל בעולם הטכנולוגי שתינוקות שנולדים היום נולדים כבר מתוכנתים עם תוכנת הפעלה דיגיטלית ועוד לפני שהם לומדים להגיד אימא, הם כבר פותחים פרופיל אישי בפייסבוק.

זה הכל 'תירוציטיס' שקשור ל'גיליטיס'  🙂

ברור לכן שכל זה במילה אחת- תירוציטיס! ואני רק גיחכתי ככה ביני לביני שלכבודי יאלצו לפתוח במיוחד כיתה מקדמת 'שויין' ניחמתי את עצמי: כשאהיה בטיימינג הנכון אחליט ואז אחבור לקדמה.

ואתן חושבות שלא פתחו? פתחו!

ואז גם הבנתי שזה עכשיו או לעולם לא! ופתאום נהיה לי הטיימינג הנכון!

אני שתמיד חיפשתי וגם מצאתי תירוצים מאוד מוצדקים למה עכשיו זה לא הטיימינג הנכון ונתתי לימים ולחודשים לעבור להם בנחת וברוגע, מצאתי את עצמי נרשמת לקורס להקמת אתר בכלים חינמיים וכגיבוי נרשמתי גם לתוכנית שנתית לבית הספר לשיווק באינטרנט אצל 'לילך דרור'.

מה שיפה בזה שבבית הספר הזה גם 'מוח התרנגולת' שלי יכול להתקדם בקצב צב לאט, לאט והמורה לילך דרור לא צריכה לצאת מגדרה לכבודי ולהסביר לי 30 פעם כל שיעור כי אני מאותגרת טכנולוגית משום שכל החומר נמצא מצולם ומוקלט באתר ואני יכולה תמיד לחזור לאותו שיעור אפילו 30 פעם עד שאבין בדיוק  בקצב שלי מה צריך לעשות ,אפנים ואבצע! יש! כיתה מקדמת במיוחד בשבילי! זהו נגמרו התירוצים!

עצם העובדה שאני כותבת על זה כאן באתר זה אומר מבחינתי שזה מחייב וכשמתחייבים אין דרך חזרה…שלוש, ארבע ויאללה לעבודה!

לא לצחוק! ככה בדיוק הייתי 'אישה אנלוגית בעולם דיגיטלי' ממש כמו הסבתא בסרטון.

*

חלי בן דויד I יועצת תדמית אישית.

*